1. התחלה מסקרנת וחזקה: הדבר החשוב ביותר בתחילת הסרטון הוא פתיחה מלאת רגש שתמשוך את הצופה. השאיפה היא ש10-20 השניות הראשונות יהיו כמה שיותר מלאות רגש ודחיפות. חשוב שלא להזכיר את שם הארגון במשפט הפתיחה. אם לא מזכירים שם של ארגון מסוים, נוצר הרושם שמדובר בבעיה בקנה מידה שהוא מעבר לארגון אחד, וחשיבות הנושא שעל הפרק הופכת להיות העיקר.

2. משיכת הצופה פנימה: חשבו מה מעניין אתכם ויגרום לכם להמשיך ולצפות בסרטון. ישנם מאות סרטוני פרסום ברשת שמאבדים את תשומת הלב שלנו תוך מספר שניות. הסרטונים שכן מצליחים לשמור עליה הם בעלי פתיחה רגשית חזקה שמסקרנת אותנו ולא מאפשרת לנו להתעלם. אנחנו לא רוצים לדבר על הבעיה עצמה לאורך כל הסרטון, אלא להעביר מסר חיובי לגבי פתרונה תוך כדי הדגשת המצב הדורש שינוי. כל עוד אתם זוכרים שהמטרה היא לרגש כמה שיותר, הסרטון יהיה יעיל יותר במשיכת צופים והפיכתם לתורמים.

3. כוחה של המוזיקה: חשוב להיות מודעים למוזיקה הנבחרת ועד כמה היא משפיעה עלינו מבחינה רגשית. מומלץ ללוות את הצגת הבעיה במוזיקה דרמטית. ברגע שנתחיל לדבר על הארגון והפתרונות שהוא מציע, נחליף את המוזיקה לאופטימית וקיצבית. 

1. הפרטים הקטנים במעבר: ברגע שהצגנו את הבעיה, הגיע הזמן להציג את הארגון. אין ספק שחלק זה של הסיפור חשוב מאוד כיוון שאנו מגייסים כספים עבור הארגון ומוטב שנתפס בעיני הצופים כמקצוענים ומאורגנים היטב. כאמור, כאן בדרך כלל נשנה את המוסיקה לקיצבית יותר, כזו המשפיעה על שינוי האווירה לטובה, חיובית ונינוחה, כזו שתיצור קשר בין הרגשות החיוביים ובין שם הארגון. אנו מאמינים כי לתת-מודע חלק משמעותי בסרטונים אלו והוא זה שיקבע בין השאר את מידת נדיבות הצופים. הפרטים הקטנים הם אלו שעושים את ההבדל.

2. ליהוק: בחלק זה נציג הארגון יספר על הארגון בצורה מתומצתת עד כמה שאפשר. אין צורך בהצגת פרטים רבים מדי אודות הארגון וצורת עבודתו. חלק זה מיועד לתקציר של אודות הארגון ופעילותו ב 3-4 משפטים. חשוב שהדובר יהיה בעל חזות מרשימה ויכולת ביטוי טובה. מומלץ לוודא מול הדובר הנבחר מבעוד מועד שהוא אכן מרגיש בנוח לעשות זאת.
   מדובר בהזדמנות ייחודית להצגת הארגון, ואם העברת המסר נעשית בצורה לא מיטבית, נראה זאת בסרטון עצמו על ידי הרגשת תחושת פספוס והחטאת המטרה.
   
   

3. דובר אחד: אומנם יש יתרון להצגת מספר דוברים במהלך הסרטון כדי להציג נקודות מבט שונות, אך בחלק זה נמליץ להסתפק בדובר אחד בלבד כיוון שחלק זה עוסק בעיקר בהצגת הארגון ואנחנו לא רוצים להסיט את הצופה מהנושא. מוטב להביא כמה אנשים לדבר בחלק הבא, שבו יוצגו הפתרונות.

1. לאחר שתיארנו את הבעיה בצורה מיטבית, והצגנו את הארגון בנימה חיובית, הגיע הזמן להסביר כיצד יוכל הארגון לסייע ולפעול לפתרון הבעיה. בדרך כלל הפתרון יוצג בסגנון כזה: ״אנו זקוקים ליותר משאבים/כסף כדי שנוכל ל…….״.
   

2. הצגת הפתרון עשויה להיות פשוטה מאוד מכיוון שכל מה שנדרש מכם בשלב זה הוא לפרט כיצד יסייע הארגון לפתרון הבעיה ולאיזו מטרה ילכו כספי התרומות. כדאי שהוא יוצג על ידי אדם המשדר אמינות ויושרה.
   

3. תורמים רוצים לדעת לאן הולך הכסף שתרמו, ולכן חלק זה הוא ״עיקר״ הסרטון. הסבר ברור לגבי מה קורה עם התרומות יסייע לתורמים בקבלת ההחלטה לגבי סכום התרומה שיתנו.

1. חלק זה של הסרטון מסביר לתורם מה הוא יכול לעשות כדי לסייע בפתרון הבעיה.
   

2. באופן המשתנה מקמפיין לקמפיין בהתאם לאופיו, נשלב משפטי מפתח שונים כדי להסביר מה קורה בקמפיין הנוכחי. הנה דוגמא למשפט מפתח עבור קמפיין בן 24 שעות: ״היום, למשך 24 שעות בלבד, יש לך ההזדמנות להכפיל את תרומתך וליצור שינוי אמיתי עבור הארגון. אנו זקוקים לעזרתך עכשיו!!"  הדבר הכי חשוב בחלק זה לעורר אצל הצופה את התחושה שללא עזרתו או עזרתה, לא נשיג את היעד.

3. מומלץ מאוד שהדובר בחלק זה יישיר מבט למצלמה כדי ליצור חיבור אמיתי לצופה ולהפוך את הבקשה לאישית יותר. ניתן לצלם את הדוברים בשאר חלקי הסרטון בסגנון של ראיון, אך יצירת החיבור בחלק האחרון הינה קריטית ובכוחה לעורר את הצופה לפעול.
   

4. אנחנו בקוזמאצ׳ משתמשים באנימציות כדי להמחיש את מבנה הקמפיין ואפקט ההכפלה (X2, הכל או לא כלום, וכו׳) בצורה הברורה לרוב האנשים. אולם, חשוב לסיים את הסרטון עם דובר שיפנה בצורה ישירה לצופים ויקרא לפעולה מצידם בתקווה שקריאה זו תביא את הצופה לתרום. הנה דוגמא לקריאה לפעולה: ״תרמו עוד היום בלחיצה על כפתור התרומה!״